בית המשפט העליון
|
בית המשפטה עליון |
שם המבנה |
|
1992 |
תאריך |
|
רם כרמי, עדה כרמי-מלמד |
אדריכל |
|
.מבנה ציבורי-ממלכתי. מקום מושבו של הדרג השיפוטי העליון |
תפקיד המבנה |
|
.צבעים: לבן – המרמז על טוהר. גוון טבעי – אבן ירושלמית .צורות: גיאומטריות טהורות: משולש, עיגול, ריבוע. מרמזות על נצחיות המבנה מחולק לארבעה גושים: ספריה, חניה, לשכות השופטים,
אולמות .בנוי על שני צירים: ציר הקרדו – מחבר את בית המשפט עם
הכנסת בדרום .חומה מבוצרת עם פתחים קטנים (חרכי ירי) – יצירת ריחוק מחיי יום-יום .שער כניסה – ממוקם בצד (כמו מקרי). גובהו מרשים: שלוש קומות פירמידה – משמשת שער פנימי המפריד בין העולם החיצוני לבין
תחום חצר לשכות השופטים (חצר הקשתות) – חצר סגורה שזורמים בה
מים |
צורות וצבעים |
|
שילוב חומרים מודרניים עם חומרים מסורתיים: זכוכית, בטון,
וטיח, עם אבן |
חומרים |
|
קיים קשר בין פנים וחוץ, הצורות חוזרות על עצמן מבחוץ ומבפנים.
לדוגמא |
קשר בין חוץ ופנים במבנה |
|
:המבנה שואב השראה ממקורות רבים ומצויים בו מרכיבים סמליים
רבים .חלוקה לארבעה גושים – כמו החלוקה לרבעים בעיר העתיקה .חלוקה על שני צירים – הקרדו והדקומנוס – קשר לעיר הרומית העתיקה .שער הכניסה – שואב משערי ירושלים ומצורת האפסיס בכנסיה הפירמידה – מזכירה את יד אבשלום (מצבה עתיקה בנחל קידרון חצר הקשתות – שואבת מכנסיות רומנסקיות וחצרות של מנזרים אולמות המשפט – בכניסה לאולמות שער המזכיר את שערי העיר
בה ישבו |
מטענים תרבותיים |
|
קשור במערך צירי לכנסת (הרשות המחוקקת), לקריית הממשלה
(הרשות המבנה משקף את מפת העיר ירושלים – ובעל מאפיינים של מבנים |
התאמה לסביבה |
|
.מבנה מבצרי, שתפקידו אינו ניכר בחיצוניותו |
ביטוי חיצוני לתפקיד המבנה |
|
סדר, רשמיות, סמכות, אמת, חסד, רחמים. סגירות, טוהר, ניקיון.
ריחוק |
המסר שמשדר המבנה |